Search

קבלת החלטות ושיטת דטאנט

רב אומן או שרלטן?

שני אנשים אינטליגנטיים משחקים שח. האחד הוא רב אמן, השני סתם חכם. ההחלטות של רב האמן בשח מט מתקבלות במהירות עצומה והן נכונות, מובילות למהלכים טובים יותר. המהלכים של היריב האינטליגנטי חסר הנסיון שמולו הם איטיים וגרועים. אם היריב החכם וחסר הנסיון יתבקש להחליט באותה מהירות כמו רב האמן הוא יעשה אפילו יותר טעויות. מספר חוקרים שחקרו שחקני שחמט הגדירו לכן אינטואיציה כזו כ – יכולת להכיר תבניות המאוחסנות בזכרון.

[ אכתוב כאן במאמר מוסגר, מתוך כוונה לחזור לכך בהמשך המאמר – אותי מעניינים במיוחד, אבל לא רק, האספקטים הגופניים של מהלכים השמורים בזכרון. הם מעניינים אותי משום שנוכחות של אספקטים גופניים, או אספקטים במרחב מסבירה טוב יותר קבלת החלטות של מומחים ]

מה קורה ברגעי האמת של החלטות קריטיות, החלטות שישפיעו לא רק על התוצאה של התמודדות בשחמט אלא על חיי אנשים? האם ניתן בכלל לקבל החלטות נכונות ומהירות בסביבה משברית? עדויות רבות תומכות בתשובה חיובית. מחקרים המדגימים שניתן, בתנאים מסויימיים, לקבל החלטות אינטואיטיביות נכונות אבל יש לתהליך שבו החלטות נכונות מתקבלות גבולות, יש לתהליך המוביל להחלטה אינטואיטיבית נכונה סייגים שאם אינם מתמלאים מתקבלת החלטה שגויה מאוד.


סייגים לקבלת החלטות בשיטת דטאנט:

  • בשביל החלטות מומחה מהירות ונכונות צריך להתקיים אלמנט גופני או אלמנט בחלל תלת מימדי הנלמד קודם לכן.

  • בתחומים בהם לא מתקיים אלמנט גופני שנלמד קודם לכן וצריכה להתקבל החלטה אינטואיטיבית על סמך ריבוי נתונים יורדת באופן תלול נכונות ההחלטות המתקבלות. בתחומים אלו עדיף להחלטה להתקבל באופן מחושב ולא אינטואיטיבי.


החלטות ללא מרכיב גופני נלמד

בשנת 1988 חיילים אמריקאים על סיפון המשחתת USS Vincennes זיהו מטוס שאותו זיהו כמטוס אויב צבאי, קיבלו החלטה לירות טיל והשמידו בטעות מטוס נוסעים איראני.

ב 29 לאוקטובר, בשנת 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה, החלו ספינות של צי ארה״ב להטיל מטעני עומק בקרבת הצוללות, תקיפה של ממש במים בינלאומיים. למפקדי הצוללות הרוסים זה הסתמן כאות שנפתחה מלחמת עולם שלישית. המפקד של צי הצוללות הגרעיניות במקום, קצין רוסי בשם ארחיפוב (Vasili Arkhipov) היה צריך לקבל החלטה, האם לצוף ללא תגובה בעקבות פצצות העומק או לירות טורפדו גרעיני על הספינות האמריקאיות, זו הייתה השאלה, וההחלטה שקיבל ארחיפוב, החלטה שבעקבותיה נמנעה מלחמת עולם שלישית, הייתה לא לירות טורפדו גרעיני.

בשתי דוגמאות אלו יש רקע גופני, הלחץ משנה מדדים פיזיולוגיים, וביטוי גופני לתוצאה: נותנים פקודות מילוליות, צופים למטרה ולוחצים על השילוח של טיל או טורפדו, אלא שההחלטה היא בעיקרה מושכלת ומנסה לשקלל כמות גדולה של נתוני מידע ודרכי פעולה אפשריות.

בהחלטות רבות טוב לחשוב היטב. ככל שניתן לעצור ולשקלל באופן לא אינטואיטיבי, לחשב באופן מושכל, את הנתונים ולבחון דרכי פעולה אפשריות ותוצאותיהן – כך בהחלטות כאלו יתקבלו תוצאות טובות יותר.


החלטה עם מרכיב גופני נלמד

תגובה גופנית אינטואיטיבית

החלטות דרמטיות מתקיימות בחיים רגילים. לפני זמן, כאשר נסעתי צפונה בכביש 2, סטה אוטובוס בבת אחת לתוך המסלול שלי וחייב אותי לקחת החלטה. אני כותב את המאמר הזה מפני שההחלטה האינטואיטיבית שקיבלתי, הצילה אותי במקרה זה.

אלפי שעות של נהיגה ומקרים ותגובות דומים היוו תבנית שנשמרה בזכרון שלי. אינטואיציית המומחה הייתה שליפה של התבנית מהזכרון.

בשדה פעילות אחר, ההכשרה שלי כמורה של אומנויות לחימה, מבוססת על כך שניתן לאחסן תבניות ולשלוף אותן ברגע המתאים. תבניות כאלו באומנויות לחימה נקראות קאטה. (אגב, גם באומנויות לחימה המחשיבות את עצמן כחדשניות הקאטה מופיעה באותה צורה בדיוק, אבל נקראת בשם אחר – תרגולת) אפסון תבניות החלטה ופעולה בזיכרון המוטורי הוא, לפי גישת דטאנט, חלק הכרחי לאינטואיציה נכונה בזמן קבלת החלטות עם מרכיבים גופניים נלמדים.


תבניות פעולה

אחסון תבניות גופניות בזכרון נקרא בשמות שונים בהתמחויות שונות.

  • איש אקבן מתרגל קאטה (קישורים לאתר אקבן: 1. קאטה כרובד מתודי, 2. קאטה באקבן ויקי)

  • טייס מתרגל תימרון (Maneuver),

  • פאראמדיק עושה תרגולת או תרשים זרימה לפעולה

  • שחקן משחקי מחשב מבצע קומבו.

בעלי מקצוע רבים מבצעים תבנית פעולה כל כך הרבה פעמים שהיא נצרבת לתוך המערכת המוטורית של תגובות המהירות בלחץ.


איך אנשים משתמשים באינטואיציה – שתי פרספקטיבות

ויכוח מהותי שהתקיים בין שני חוקרים הוא על עניין זה – איך מתקבלות החלטות אנושיות. דניאל קהנמן, ישראלי זוכה פרס נובל לכלכלה וגארי קליין שיתפו פעולה בויכוח. הויכוח היה בין שני מודלים של מערכות ההחלטה:

  1. יש אינטואיציית מומחים – מערכת החלטה של NDM (Naturalistic Decision Making), קבלת החלטות טבעית.

  2. אין אינטואיציית מומחים – מערכת ההחלטה שנקראת HB (Heuristics and Biases), ניחושים והטיות.

התובנות של הויכוח חשובות לעוסקים בלחימה ולכל אדם שנמצא בצמתים מהירים של קבלת החלטות, במיוחד החלטות בתנאים משבריים.

דניאל קהנמן, ישראלי זוכה פרס נובל בכלכלה, גרס: אינטואיציה אנושית עלולה להיות פעמים רבות טעות, לעומתו גרס קליין שאינטואיציה של מומחים, בתחום בו הם מתורגלים, יכולה להיות פעמים רבות נכונה. שניהם ניסו להסביר נתונים שאותם ראו במהלך המחקרים שלהם.

בחלק של פרוטוקול דטאנט העוסק בקשיבות קרבית אנו מקדמים לימוד מוטורי – רגשי – קוגניטיבי של אינטואיציית NDM, אינטואיציית מומחה. עדיין, למסקנות של HB יש חשיבות אדירה מפני שבתנאים מסויימים של חוסר יציבות רגשית ו/או חוסר תרגול, ההחלטות שיתקבלו יהיו אכן החלטות של ניחושים וטעויות.

בשיאו של הויכוח שיתפו שני החוקרים פעולה. יפה בעיני ששניהם שיתפו פעולה בנסיונות הוכחה ואז בנסיונות לתקשר את הפערים בין ההשקפות. כותרת המאמר כללה את הפיסקה: ״מסכימים שלא להסכים״.

למרות השקפות החיים השונות, נדמה לי ששני החוקרים כן הסכימו על קוים מסויימים.

דניאל קהנמן מאפיין שתי מערכות חשיבה: האחת (System 1) מהירה ואינטואיטיבית והשניה (System 2) איטית יותר אבל מחושבת ומתכללת. ההחלטות שמתקבלות בעזרת מערכת 1 מבוססות פעמים רבות על כללי אצבע, אינטואיציות לא מבוססות ונסיונות לניבוי ולכן ההחלטות של מערכת 1 חשופות יותר להטיות הנובעות מבעיות פסיכולוגיות אנושיות. קהנמן הדגים את ההטיות האלו גם בתחומים כלכליים וחישוביים. לתיאוריה הזו שגורסת שפעמים רבות אנחנו מקבלים החלטות אינטואיטיביות ו