top of page

אזהרת טריגר בישראל

אין בפוסט הקצר הזה טקסט, תמונה או וידאו קשים לצפיה. חשוב להקפיד שלא יהיו. ההבנה של הטריגר חשובה לנו מאוד, במיוחד בניהול עימות במדינת ישראל.


אזהרת טריגר היא הצהרה בתחילת הרצאה, כתבה, סרט וכו', המכינה אנשים לכך שהם עלולים למצוא את התוכן מרגיז, מזעזע, קשה לצפיה או לשמיעה, במיוחד אם הם חוו משהו דומה:

הטריגר, התוכן שהוא קשה לצפיה או מרגיז, יכול להעלות באוב חוויות שאכן קרו לאדם וגם ליצור חוויות קשות חדשות.


יש טריגרים מסוגים שונים שאותם אנו מסווגים לפי הרגש העיקרי שהם מעוררים. הטריגר שבו אתמקד הוא אותו תוכן המעורר כעס והתנגדות. לעיתים נסביר את הטריגר הזה בכך שהוא ממש מייצר את תגובת ׳הילחם, ברח, קפא׳ (3F).


אם בשיחה אנו מעוררים אצל מי שמולנו תגובת כעס והתנגדות אזי צריך לבדוק לא רק את התוכן המילולי אלא גם את הצורה שבה אנו מבטאים אותו.


מדהים עד כמה השיח במדיה חברתית ובתקשורת מבוסס על טריגרים של כעס. הטריגרים הם לב השיח הישראלי.

אני יכול לנסח כמה שאלות שאנו מנסים לפתור. כל השאלות מתייחסות לאותה בעיה מכיוונים אחרים:

  1. למה להרגיז את מי שמולנו? האם זה עוזר לשיחה? האם זה עוזר לנו?

  2. האם השימוש בטריגר הוא מכוון? כלומר האם אנחנו רוצים בכוונה תחילה לעורר תגובת כעס והתנגדות? אם כן, מדוע?

  3. אם בן השיח שלנו משתמש בטריגר אחד או כמה, האם אנו מודעים להשפעה של הזעזוע על הרגשות שלנו, על הגוף ועל החשיבה שלנו עצמנו?

  4. האם אנחנו יכולים לנטרל את ההשפעה הרגשית של הטריגר של בן השיח או היריב ולהפעיל בחירה של תגובה שלנו או שהטריגר לוקח אותנו לסיבוב וקובע את הטון הרגשי שלנו.

  5. האם אנחנו יכולים שלא להשתמש בטריגר ככלי לשיחה ומה היתרונות ואולי החסרונות שאנו יכולים לקבל משיחה כזו?




52 צפיות0 תגובות
bottom of page