חיפוש

קבלת החלטות בחרום

וסילי ארחיפוב התחיל כמלח בצי הרוסי, שנים אחר כך, כמפקד, הוא הציל את העולם. ב-29 לאוקטובר, בשנת 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה, החלו ספינות של צי ארה״ב להטיל מטעני עומק בקרבת צוללות רוסיות. למפקדי הצוללות הרוסים זה היה האות למלחמת עולם שלישית. המפקד של צי הצוללות הגרעיניות במקום, ארחיפוב, היה צריך לקבל החלטה: האם לצוף ללא תגובה או לירות טורפדו גרעיני על הספינות האמריקאיות. ההחלטה שקיבל ארחיפוב, החלטה שבעקבותיה נמנעה מלחמת עולם שלישית, הייתה לא לירות טורפדו גרעיני.

במקום אחר ובזמן אחר לוחם נכנס לחדר שיש בו חמושים, דמות עומדת מולו, הוא צריך לקבל החלטה, בשבריר שניה, האם לירות או לא.


מהם ההיבטים הגופניים של ההחלטות שמקבל רב האמן, לא רק בשחמט אלא בנהיגת מרוץ, ברפואת חרום ובעימות פיזי ומילולי?

החלטות המומחה.ית מתקבלות במהירות עצומה ומובילות למהלכים טובים יותר. המהלכים של היריב חסר הנסיון שמולו, אפילו אם הוא חכם, הם איטיים יותר, פחות טובים. אם היריב החכם וחסר הנסיון יתבקש להחליט באותה מהירות כמו המומחה.ית הוא יעשה אפילו יותר טעויות.


הסתכלות על מומחיות (הכוונה כמובן גם למומחים) מראה שהם מקבלים החלטות נכונות ומהירות יותר מאדם רגיל גם בסביבה משברית. הנחת היסוד של התהליך של דטאנט היא שבהחלטות מהירות ונכונות בזמנים קצרים יש אלמנט גופני שאנו לומדים.


מסגרת זמן ארוכה יותר מאפשרת לקבל החלטה תוך כדי שיקלול דרכי פעולה אפשריות. כאשר אין זמן, ההחלטה דרמטית הרבה יותר והשיקלול נעשה על רקע מצב דחק רגשי - גופני. לחץ משנה מדדים פיזיולוגיים, הורמונאליים, רגשיים ולכן פוגם בחשיבה.


מומחיות ומומחים רבים מבצעים תבניות פעולה גופניות עד שהן הופכות לחלק ממערכת החלטות מהירות ונכונות. מה הייתה תבנית הפעולה הגופנית של וסילי ארחיפוב כשהציל את העולם? התשובה הפשוטה היא, הלוואי והיינו יודעים בוודאות, אבל יש לנו כמה השערות טובות מאוד.





0 צפיות0 תגובות