״...אחר מציאת פיר מנהרה בסמוך, ביקש סגן איתן ביוזמתו להכנס למרדף אחרי המחבלים במנהרה. ...נכנס סגן איתן לבדו למנהרה הצרה והחשוכה, אך בשל קשיי עבירות יצא ממנה, פשט מעליו את אפוד המגן. לאחר מכן, נכנס סגן איתן בראש חוליית מפקדים לתוך מנהרת הטרור כשהוא מצוייד באקדח בלבד והחל להוביל את הכוח בתוך המנהרה תוך סיכון אישי גבוה ותחת חשש ממשי מפני הלא נודע, המשיך סגן איתן להתקדם מרחק של מאות מטרים בעומק המנהרה, במטרה לחלץ את מפקד הצוות הנעדר, סגן הדר גולדין זכרו לברכה.״ מתוך אתר הגבורה
יש לצבא שלנו עיטורים רבים, רמות של תפקוד יוצא דופן בקרב. בקריאת התיאור של הצל״שים והעיטורים קשה לי שלא לשים לב גם לתפקוד המוח ומערכת העצבים. כניסה למנהרה חשוכה ללא ציוד מגן או נשק מתאים נראית לי מסוכנת ומאיימת, כך היא גם נראתה לסגן איתן פונד. סגן פונד מייצר כאן שליטה של מערכת העצבים שהיא לא אינטואיטיבית, אנחנו לפעמים נקרא לה Top-down. כשאני רוצה לאכול עוגיה, כשממש מתחשק לי, ואני מתאפק, זו שליטה Top-down. כשמישהו לומד להרפות את השרירים והנשימה בכניסה למיים קפואים, זו שליטה Top-down.
כשיש יכולת להפעיל שליטה Top-down היכולת הזו יכולה לעבור משדה פעולה אחד לשדה פעולה שני. גיבורים רבים מדגימים בחיים הרגילים שלהם, אלו שקדמו לגבורה, יכולת שליטה במגוון נושאים רגילים. אנחנו טוענים שיש לזה קשר ישיר לקשיבות ולחוסן שלהם בקרב.
סגן איתן פונד - צילום דובר צה״ל