סכסוכים וכמובן מלחמות הם תופעות מורכבות המושפעות מגורמים רבים, והשגת שלום בר קיימא דורשת התייחסות למגוון רחב של נושאים ברמות שונות, לרבות רמות מבניות, מערכתיות ואינדיבידואליות. בעוד שהבנת המושגים והגורמים הבסיסיים היא צעד חשוב, זו לא ערובה לחיסול מלחמות וסכסוכים. יש צורך במאמצים מתמשכים, שיתוף פעולה בין קהילות ומדינות וגישה רב-מערכתית להתמודדות עם הדינמיקה המורכבת התורמת לסכסוכים ומלחמות.
תחום חקר השלום ויישוב סכסוכים פיתח אסטרטגיות וגישות שונות שמטרתן מניעה, ניהול ופתרון סכסוכים, וצמצום התרחשותן והשפעתן של מלחמות. חלק מהמאמצים שהוכחו מדעית כיעילים במזעור מלחמות וסכסוכים כוללים:
דיפלומטיה ומשא ומתן: מאמצי דיפלומטיה ומשא ומתן, הכוללים דיאלוג ומשא ומתן בין צדדים מתנגשים, יכולים לסייע במניעת הסלמה של סכסוכים למלחמות. מאמצים דיפלומטיים, כגון תיווך והנחות על ידי צדדים שלישיים נייטרליים, יכולים לעזור לצדדים למצוא בסיס משותף, לבנות אמון ולהגיע להסכמות מקובלות הדדית.
פתרון סכסוכים וגישור: גישות לפתרון סכסוכים וגישור, המבוססות על עקרונות של אי אלימות, הכלה וחוסר משוא פנים, יכולות להקל על פתרון סכסוכים באמצעים שלווים. מגשרים ועוסקים ביישוב סכסוכים יכולים לעזור לצדדים לזהות את הצרכים והאינטרסים הבסיסיים שלהם, ולפעול למציאת פתרונות מוסכם זה עם זה.
מאמצי שלום ופיוס: מאמצי בניית שלום, שמטרתם לטפל בגורמים השורשיים לסכסוכים וקידום שלום בר קיימא, יכולים לכלול יוזמות כגון פיוס, דיאלוג וצעדים בוני אמון. מאמצים אלה יכולים לעזור בריפוי פצעים, לבנות מחדש מערכות יחסים, ולטפח שלום בר קיימא.
משפט בינלאומי וזכויות אדם: מסגרות משפטיות בינלאומיות, כגון משפט הומניטרי בינלאומי, חוק זכויות אדם ואמנות פירוק נשק, יכולות לספק נורמות וסטנדרטים להסדרת התנהגות המדינה ומניעת מלחמות. מסגרות משפטיות אלו מטרתן לקדם שלום, להגן על זכויות אדם ולמנוע סכסוכים באמצעי שלום.
פיתוח כלכלי וצדק חברתי: טיפול בפערים כלכליים וחברתיים העומדים בבסיסם, קידום פיתוח כלכלי שוויוני וטיפוח צדק חברתי יכולים לסייע בהפחתת התלונות המעוררות לעתים קרובות סכסוכים ומלחמות. מאמצים להתמודד עם עוני, אי שוויון והדרה חברתית יכולים לתרום לבניית חברה שלווה ומכילה יותר.
חינוך והבנה בין-תרבותית: יוזמות חינוך והבנה בין-תרבותיות יכולות לטפח סובלנות, כבוד הדדי והערכה לגיוון, מה שיכול לסייע במניעת קונפליקטים המבוססים על זהות, דת או מוצא אתני. חינוך יכול גם לקדם חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ופתרון קונפליקטים, החיוניים לדו-קיום בשלום.
חשוב לציין שאמנם מאמצים אלו הוכחו כיעילים במקרים רבים, אך סכסוכים ומלחמות הם תופעות מורכבות ורב-גוניות, ואין פתרון אחד המתאים לכולם. מאמצים מוצלחים של פתרון סכסוכים ובניית שלום דורשים לעתים קרובות שילוב של גישות המותאמות להקשר ולדינמיקה הספציפית של הסכסוך, מאמצים מתמשכים לאורך זמן ושיתוף פעולה בין אומות, ארגונים ויחידים ברמות שונות.