top of page

הצטרפות ויצירה- טכניקות לניהול עימות בשירות האב האמפתי (מתאים גם לאמהות)

נתבקשתי לכתוב עוד על יישום של טכניקות דטאנט כהורים.


אף אחד עוד לא הצליח להרגיע מישהו אחר על ידי צעקת ״תירגע!״, הרבה הצליחו בעזרת הגשת כוס מים.



הצטרפות ויצירה היא טכניקת ניהול עימות בה, כשאני בתקשורת עם אדם שנמצא בכעס/לחץ/פחד, אני מצטרף אליו, מראה לו שאני איתו, ומשם מוביל אותו למקום אחר. נגיד שאני מוכר בחנות ובקופה שלי יש תור ארוך. ונגיד שמגיע מישהו נסער וממהר ועוקף את התור מהצד. במצב כזה אני יכול להגיד לו "אדוני, ככה לא מתנהגים" אבל הסיכוי של זה לקנות את שיתוף הפעולה שלו לא גבוה.

לעומת זאת אם אצטרף אליו באופן אמפטי ומשם אבקש שינוי בהתנהגות סיכויי ההצלחה שלי גבוהים בהרבה. אפשר למשל להגיד לו "אני רואה שאתה מאד ממהר. אני מבטיח להזדרז, אבל הנהלים פה מחייבים אותי. היכנס לתור וככה אוכל לשחרר אותך הכי מהר". ראשית אני מצטרף אל המצב הרגשי שלו, אני מכיר בלחץ שלו, ומשם אני מוביל אותו לפעולה המתבקשת, זו שהלחץ בו הוא שרוי מקשה עליו לראות.


כשהתינוק שלי בוכה אני יכול לנסות להרגיע אותו בשירים או בצלילי" ששש" למיניהם. אצלי שירים ו"ששש" מקושרים לרוגע אבל אצל התינוק הבוכה זה עובד רק לפעמים. זה עובד אם הוא לא מאד סוער מלכתחילה. אם הוא בסערה, ולא חשוב אם זה גזים, מכה או שן צומחת, הוא עלול לחוות את ה״רוגע״ שלנו כניתוק ממצבו הרגשי וזה יגביר את הסערה, ממש כמו שאותו איש מהדוגמא לעיל יגיב אם אומר לו "קודם כל בוא נרגע". כתבתי ״רוגע״ במרחאות משום שבמצבים כאלו אני לרוב בכלל לא רגוע.


במצבים כאלו נכון דווקא להצטרף אליו, לנסות לדמיין את מה שהוא מרגיש ולהביע את זה במילים באינטונציה נסערת דווקא. למשל אפשר להגיד "אך אבא! כל כך כואב לי שצומחת לי השן! אני ממש חסר אונים! נמאס לי מהכאב הזה!". אפשר גם להשאיר רק את האינטונציה (המילים הן בשביל להקל עלינו להתחבר, הוא בכל מקרה לא מבין אותן) ופשוט לתת ביטוי לרגשות שלו כפי שאנחנו משווים בנפשנו שהוא חווה אותם. זה אולי נשמע מוזר, "התינוק שלי בוכה ואתה מציע לי להצטרף אליו לבכי במקום להרגיע אותו??".


כן להצטרף לרגע, לא לתמיד, ואז להוביל למקום מוצלח יותר. כשאני מצליח לעשות את זה, בתנאי שאני לא משקר את עצמי וצוחק עליו, אלא באמת מצטרף ממקום פנימי שמוכן להיות איתו בזה, נוצרת הזדהות אמפטית, אני רואה מיד שהוא יודע שהצטרפתי אליו, אפילו לרגע קצר. עכשיו הוא לא לבד ומשם שיר, ששש וחיבוק יובילו אותו לשינה שבה הוא יודע שמישהו מחזיק אותו.


57 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page