מערכת 1 ומערכת 2 – תפקיד הגוף

שאלתי את עובדת הרווחה שישבה מולי, ״לאן היית טסה בחו״ל?״. ״אני לא טסה לחו״ל״ היא ענתה. זה היה באמצע סדנת דטאנט לצוות של מוסד טיפולי בארץ. העובדת עבדה שם יותר משני עשורים, עבודה קשה שאותי הייתה שוחקת עד דק.

הסתכלתי עליה שוב, בת הרבה יותר מ 60, חיוך טוב ועיניים מבינות. ניסחתי מחדש מפני שרציתי להדגים נקודה, ״אם הייתי מספר לך שזכית בפייס בכל כך הרבה כסף שאת יכולה גם לעזור למשפחה וגם לנסוע לחו״ל, לאן היית נוסעת?״ כאן כבר קיבלנו חיוך יותר גדול ומחשבה נוספת, היא חשבה לעומק ואז אמרה: ״הייתי נוסעת לפריז״. זו דוגמה מצויינת לחשיבה איטית, נינוחה, שבה נפתחות לנו בחירות ואפשרויות.

עובד אחר התערב, ״מה אתה רוצה להגיד כאן, שבחו״ל יותר טוב מבישראל? ברור!״. שאלתי האם הוא מוכן להשתתף בהדגמה קטנה. בצחוק הוא מיד התנדב ובא לאמצע מעגל הישיבה. הרגעתי אותו שאני שחקן טוב, אבל שאני לא מתכוון לפגוע בו ואז, ללא אזהרה נוספת זרקתי כיסא של ממש ליד הרגליים שלו והתקרבתי מיד אליו בצעקות: ״כמה זה שלוש כפול ארבע?״ חיכיתי כדי להבין שלא נשמע תשובה. ״לאיפה אתה היית טס?״ גם כן לא הייתה תשובה.

התקרבתי יותר, בקול נמוך ביקשתי סליחה ומחילה, הסברתי שזו הדגמה בסדנה של סיסטם 1 וסיסטם 2. לחצתי את ידו והקשבתי לשמוע שהוא נרגע וסולח לי. תרגלנו את אחד מהכלים של הסדנה יחד. בחיוך חזרתי על השאלות, בחיוך הוא ענה: ״12״ ושהוא היה נוסע לאיטליה.

במצב דחק לא רק שאין חשיבה טובה ולכן קשה להגיע להחלטות מתוך בחירה, במצב דחק גם אדם מתורגל לא ידע לענות כמה זה שלוש כפול ארבע או איפה מה צריך לעשות בהחייאה.

כשמערכת 1, סיסטם 1, פועלת היא אינה יודעת לעשות שימוש בחשיבה עמוקה. מערכת 1 תפעל כאשר אנחנו בלחץ. כאשר מרגיעים את מצב הלחץ ניתן לעשות שימוש בצורת חשיבה מתקדמת יותר.