אפילו תירגול קצר עוזר.
ההיפך משאננות, זו לא חרדה, ההיפך משאננות זו משמעת. משמעת כזו היא חופש פנימי לעשות מה שאנחנו רוצים. התוצאה של משמעת היא חופש.
משמעת כזו מתחילה עם תרגול יום יומי. שליטה נשענת תמיד על תרגול. אין ויסות רגשי ברגעים קשים בלי שהיה תירגול לפני זה. ואיזה סוג של תרגול גופני? אנחנו רוצים ללמוד משהו שבשעה שאין לנו מה לעשות, מתי שאנו תקועים, ללא אפשרות לרוץ, ללא תפקיד או מטלה, אנחנו צריכים תרגול שמחבר: מחשבות, רגשות וגוף. רק תרגול כזה יעבוד בזמן חרום, תירגול משולב. אם הצלחנו לווסת את עצמנו בחרום, עשינו גם תרגול משולב.
דוגמה
בהתקפת טילים הגענו לאזור מוגן ויש לנו אנרגיות מטורפות, אבל אין לנו דרך להוציא אותן. אין גם מה לעשות. זה לא שאנחנו יושבים ומתחילים לתפעל דברים, אנחנו פשוט יושבים, תקועים, בדרך כלל עם אנשים שמרגישים לא מאוזנים רגשית. זה ישפיע עלינו ואנחנו חייבים ללמוד כיצד לווסת את עצמנו, להיות חדי מחשבה, שקולים, אבל רגועים בתוך הסיטואציה הזו.
הפרוטוקול הבא של דטאנט מתמקד בחיבור של נשימה, חשיבה ותנועה גופנית. בוידאו דוגמה לשלוש טכניקות: הראשונה מזרזת את פינוי האדרנלין מהגוף, השניה, מחברת קשיבות, נשימה ותנועה והשלישית מאפשרת בקרת דופק מתקדמת.
אין ויסות רגשי ברגעים קשים בלי תירגול גופני מקדים.